אחרי הגשם

כשהרוחות התחממו והשמיים אט קרבו
נזכרתי איך לבד
האנשים כבר התפזרו והדמעות שלא עזרו
על הרצפה אלי זרמו, לאט

איש הגשם נעלם, רק בחורף הוא קיים
ואני לבד
מה ארצה שלא קיים, מה אפשר עוד בעולם
אני הולך ונעלם לאט לאט לאט

אתם שהבטחתם לא לבכות
שרציתם לא לראות
שפחדתם להיות
איך יכולתם אז לשתוק במקום לומר אתה לא לבדך

ההרים רק התרחקו, החלומות שלי רוסקו
חשבתי שלבד
השתיקות פתאום פסקו, והתפילות לא נענו
על הרצפה אלי הוטחו לאט
איש הגשם נעלם, רק בחורף הוא קיים
ואני פה לבד (אתה לא לבדך)
מה ארצה שלא קיים מה אפשר עוד בעולם
אני הולך ונעלם לאט לאט לאט

אתם שהבטחתם לא לבכות...

מילים: מקס גת מור, לחן: מקס גת מור