ילדתי מרוסיה

אט זורם הנחל הולך לו אל הים,
ולידו צומח אלון נישא ורם,
בגדה מנגד מחלון בקתה
ילדתי מרוסיה בעצב נשקפה.

הו אלון נישא
כה חסון הנך
את ריעי הבא לי
אני כה בודדה,

רוח סתיו נושבת ושלג אט צנח
האלון הרם כוסה בלובן צח.
בגדה מנגד בבקתה הדלה
ילדתי מרוסיה עדיין מצפה.

הו אלון נישא...

מילים: מיכאיל פיליפנקו