קורא לי לחזור

בין הלילה שלך, לבוקר שלי
יש שעות אבודות וכל כך מעט כח -
להתחיל בשיחה שבטוח תכאיב,
אני רק לעצמי לומדת לסלוח

וקשה להודות שהאושר הזה היה רובו ככולו אשליה
מעכשיו שיקרה איתי מה שיקרה,
הרחק ממה שהיה...

אתה קורא לי,
קורא לי לחזור, אל בין זרועותיך שוב לא אפול...
איך חשבת שככה פתאום,
אברח אליך עד סוף היום?
עד סוף היום..

בין הלילה שלך, לבוקר שלי,
אין הבנה - כנראה שטעינו,
נפרד בשתיקה - מוטב בלי מילים,
כי שוב נכנע לשטויות שעשינו...

וקשה להודות שהאושר הזה היה רובו ככולו אשליה
מעכשיו שיקרה איתי מה שיקרה,
הרחק ממה שהיה...

אתה קורא לי...

מילים: מאיר גולדברג