נושמת לאט

נושמת לאט
מנסה להתקדם
בזהירות
לוותר ובכל זאת לשמור
לא מבינה

מתנחמת מעט
כי רב הוא הנסתר
על הגלוי
פוערת רווחים
של הבנה

החום עולה ואני לא צמאה
על הקרוסלה הזאת הסחרור
משאיר אותי רכה

מקלפת מעט
מחליקה את הקמטים
בעדינות
מותחת את הזמן
של המסע


מתמסרת לאט
משלימה את הפרטים
אני איתך
מקבלת את הדין
מרכינה ראש
בענווה

החום עולה ואני לא צמאה
על הקרוסלה הזאת הסחרור
משאיר אותי רכה
(משחררת אחיזה )

מילים: שרון רוטר, לחן: שרון רוטר