מגדלי תל אביב

מגדלי תל אביב מזדקרים לשמיים,
והעיר מדברת בכל שפות התבל.
את ואני עומדים לבד על שפת המים.
הים בורח ... והחול עולה בערפל.

את ואני מטילים ברחובות העיר.
עם עבר קצר. עם חיוך מוזר.
המכוניות עוברות, טסות מעל ביבים.
איש צעיר עובר. איזה קרנבל.

את ואני בתל אביב ופאבים נפתחים.
נפערים החורים עמק באדמה.
אנשים כהים יוצאים מתוך הכלובים.
הולכים לשתות עד צאת החמה.

מילים: לב גולדנטץ', לחן: רוברט ניסנסון