שא על כפיך מגש של שירים
והבא אותו אלי בבוקר
אחרי לילה של שברי מילים
ואיברים כואבים שלא ידעו מזמן.
ואחר כך שתיקות מחפירות
כאילו לא היינו
ואני אחוזת לבד
ידי מחפשות ולא מוצאות.
דבר אלי
דבר אלי כשתוכל
שלא אצא מדעתי
שלא אתפס שוב בחולשתי.
מילים: שרית אמיתי הראל, לחן: אלברט עמר
