אבא

בלילות מנסה, לא נרדמת,
בגללך כל דמעה מלוחה.
אל תחשוב שאני מתלוננת,
תפילתי היא פשוט לראותך,
לחבק את האיש שבך.

והילדה הקטנה שהכרת,
השתנתה, מבינה קצת יותר.
אבא בוא וחזור כבר הביתה,
שנשב, לפחות לדבר.

בלילות רק אותך מדמיינת,
בחדרי כאן מול תמונתך.
אל תחשוב שאני מתעלמת,
מחכה בכל יום לשובך,
עם הלב שפועם את שמך.

והילדה הקטנה...

מילים: דוד זיגמן, לחן: שרית חדד