הכאב הזה

יש כאב שמתיישב בתוך הלב,
שעה, שעה, אותי לרגע לא עוזב.
רואה היטב, את כל מה שאתה חושב
אתה עכשיו כבר לא מוכן להתחייב.

וזה פוגע וזה פוצע,
כשאתה לא מביט בעיני.
כן, זה ידוע, אבל מדוע?
הכאב הוא בעצם חיי.

אני עוד זוכרת שנשבעת לעד,
כשהיית מתקרב ומתחבר ישר ללב.
אני עוד בוחרת רק בך, באחד
כשהלב כל כך רעב,
לומדים לחיות עם הכאב.

יש כאב, כשאתה לא מתלהב,
כשאין ברירה נעים לי גם להתעצב,
כבר לא אוהב וכל הלילה מסתובב,
את דמעותיי אתה מזמן לא מנגב.

וזה פוגע, וזה פוצע...
אני עוד זוכרת שנשבעת לעד...

מילים: אהוד מנור, לחן: שמעון בוסקילה