שביל של געגוע

רגעים קטנים של אושר
כמו מסגרת לתמונה של חיים אפורים.
רגעים קצרים, שעברו מהר
אבל בסוף רק אותם זוכרים.
יש דברים שמאיתנו לא לוקחים...

וכשנחזור אל היום יום,
כשנשוב אל הרגיל,
מה ישאר מכל המקומות שהיינו?
שביל של געגוע,
חוצה את הלב, ולאן, לאן, לאן,
לאן הוא מוביל

ואולי נותר מאיתנו
רק אוסף סיפורים,
על הדרך, מתפזרים.
להרגיש עוד כמו קטנים אולי,
אלה החיים הגדולים,
זה הילדון שבפנים,
הוא עדיין לא אמת, עדיין לא מת...

וכשנחזור אל היום יום...

מילים: משה קלוגהפט, לחן: משה קלוגהפט