כך אמרה

שפל,
כך אמרה פתאום,
לא תמיד רומז תהום
חלומות רעים הם פחד
שנשמר מאור
כצופן
באופל

רגש,
כך אמרה בסוד,
לא נועד להתכסות
אם תסתיר דברים של נפש
אגלה בסוף
יודעת
שרעד...

יש בי קרעים
ואת נוגעת
מים רעים
ילד נפחד.
אם אני תועה חֶרֶש,
טרף לצללים -
את קרבה אלי
מן המלים.

עצב,
כך אמרה ברוך,
הוא שרידי חלום קרוב
השתיקות הן געגוע
שעתיד לחלוף,
בשקט,
מנגד.

סבר
הפנים הרע -
שבר הקודמות, אמרה,
היסוסים הם תעתוע
ארץ כה זרה,
צורבת,
כואבת

יש בי קרעים...

אמש
מה מוזר, אמרה,
הוא כבר יום המחרת,
זמן הוא נחל הזורם אל
חוף השכחה
בנחת,
הסחף
ישקע.

מילים: איציק איינהורן, לחן: אריק רודיך