שירית

לפעמים בבגדים של שינה
כשהלילה זורק לה כוכב
היא יוצאת לה לבד רק כלבה לצידה
משהו בוער בה עכשיו
לפעמים היא תופסת מרחק
על כרית בפינה מביטה מהצד
ובין איבריה כלבה מנמנמת
היא אף פעם לא לבד

ועיניה תכשיט ממזרח אבן נדירה
ושפתיה נעות ברכות מתנגנת שירה

לפעמים במסך עשן
היא יונקת סיגריה עד תום
ואז שוב מתרחקת היא לא מתאפקת
למשוך את עצמה אל חלום

ועיניה תכשיט ממזרח אבן נדירה
ושפתיה נעות ברכות מתנגנת שירה

לפעמים אני מביט מהצד
ואפשר שאת אחרת אפשר שאת שונה
רק אצלי את הולכת בבגדים של שינה
עם כלבה לצידך
מחפשת פינה

מילים: תומר ממיה, לחן: תומר ממיה