בן אובד

יש געגוע שעוטף את שעותיי
פתחתי לו והנה הוא זורח
כמו תעתוע הוא עוזב ושב אליי
כשהתשובה אתי אוכל רק לנצח

בסוף יאיר לי האור
יהיה לי מסתור
וּבינְתיים
אני זועק אל השמים

מה זה הלבד הזה עכשיו?
אפילו הלילה מטפטף
דמעות קרות עושות לי סתיו
וּמרטיבות לי את הלב
כלוא בתוך האמונה, לא רוצה להיות חופשי
כי שם מצאתי את כל שאהבה נפשי

היא גן העדן הפרטי שבתוכי
לשם אני מוצא עצמי בורח
פרשי כנפייך, בואי ואמצי אותי
כבן אובד אשר נודד לאור ירח

בסוף יאיר לי האור
יהיה לי מסתור
וּבינְתיים
אני זועק אל השמים

מה זה הלבד הזה עכשיו?
אפילו הלילה מטפטף
דמעות קרות עושות לי סתיו
וּמרטיבות לי את הלב
כלוא בתוך האמונה, לא רוצה להיות חופשי
כי שם מצאתי את כל שאהבה נפשי

מילים: עינת הולנדר, לחן: תומר מתנה