האיש שהייתי אני

כשהייתי בן שמונה הייתי חולה רוב הזמן
לא רציתי ללכת לבית ספר
ומאז שדקרו את ידי בשביל דם
לא יכולתי לראות מזרקים.

כשהייתי בן עשר רק קראתי ספרים כל הזמן
וחיפשתי מלאכים בשמים
מכשפות ופיות בחלון ובגן
חלמתי בלי לעצום ת'עיניים
והסיוט נהפך לחלום.

הו אמא, הו אבא - מה עשיתי לעצמי?
איך גדלתי ושכחתי - את האיש שהייתי אני?

כשהייתי בן שתים עשרה לא יכולתי לראות רוב זמן
לא רציתי להרכיב משקפיים
לא זינקתי יותר על בטון מזויין
לא שיחקתי יותר כדורגל
לא הייתי אחד מהחבר'ה...

הו אמא, הו אבא - מה עשיתי לעצמי?
איך גדלתי ושכחתי - את האיש שהייתי אני?

כשהייתי בן שש עשרה הייתי סגור כל הזמן
כי פחדתי לצאת מהבית
רק ציירתי דמויות וכתבתי שירים
כי פחדתי לפגוש אנשים
כי פחדתי לחטוף מאנשים ‟

הו אמא, הו אבא - מה עשיתי לעצמי?
איך גדלתי ושכחתי - את האיש שהייתי אני?
הו אמא, הו אבא - איך פחדתי מצילי
איך גדלתי וגבהתי - ושכחתי את מי שאני?

לה, לה, לה, לה...

מילים: ברוך פרידלנד, לחן: ברוך פרידלנד