הבריחה

שניצל שאמא עשתה
טוב יותר מכל מה שתמצא בחוץ
והצביטה מידה משאירה סימנים.
הכאב שווה
כי בבוקר מקבלים ארוחה למיטה
מן הרגל מגונה כזה
כמו "טיק" שנשאר עד היום.
הבושה, המבוכה, העוני, הבריחה
צריך לחסוך כי מחר לא יהיה -

אני אראה לעולם
אני אוכיח לכולם
הם יתחרטו על הכאב ועל הצחוק
הם ילכו כשאני אעוף רחוק
הם יעבדו כל חייהם
כשאני אנגן
הם יראו אותי בטלוויזיה
ישמעו אותי מעל תקליט...

עד שגיליתי את הבריחה הסופנית שלי
עם הספרים על המדף
והעולם בכלל כבר לא חשוב.
ולא משנה לי עוד מי רודף אותי בהפסקה
ואם אהיה שוער
או שלא אשותף במשחק.
הכאב, ההשפלה - הבריחה מן הכיתה
מתחבא במסדרון אפל, בשירותים - אצל האחות...

אני אראה לעולם
אני אוכיח לכולם
הם יתחרטו על הכאב ועל הצחוק
הם ילכו כשאני אעוף רחוק
הם יעבדו כל חייהם
כשאני אנגן
הם יראו אותי בטלוויזיה
ישמעו אותי מעל תקליט...
נה, נה, נה, נה...

עם השירים אני רחוק
במקומות אחרים
ובעצם לא ראיתי מטוס מבפנים
עד לגיל שלושים ואחת...

אני אראה לעולם...

מילים: ברוך פרידלנד, לחן: ברוך פרידלנד