תמיד הוא סולח

השעון מעורר והשמש חמה
עוד מעט יתעורר מחוסר נחמה
כמו היה רק אורח
כמו תמיד ממהר לחזור לשיגרה
מסיים כוס קפה ונפרד בנשיקה
אך לאן הוא בורח?

אנשים מדברים "כמה טוב ונפלא
איזה זוג מאושר"
עוד מעט ירדמו במיטת נשיקה
ולא יקומו מחר -
כבר יהיה מאוחר

היא מעט ילדותית, עור פניה שקוף
הוא מעט מבוגר, טוב, אך מה זה חשוב?
הן תמיד יש ירח
אהבה שכזאת גם החוק לא ימנע
וללב השבור מי ימצא תקנה?
אין גם מי שטורח -
ולכסף אין ריח

אנשים מדברים "כמה טוב ונפלא
איזה זוג מאושר"
עוד מעט ירדמו במיטת נשיקה
ולא יקומו מחר -
כן, הכר עוד רטוב ממשקה או דמעה
או מדבר מה אחר
ובחוץ עוד נדמה שהכל כשורה
או פחות או יותר -
יש על מה לדבר...

הנה שוב הוא חוזר מחוסר נשימה
השולחן לא ערוך, המיטה לא חמה
אך תמיד הוא סולח
הוא תמיד מדבר, היא תמיד מקשיבה
בין סדינים לכירה, בין שתיקה לשתיקה
גם לאוכל אין ריח -
והאושר בורח...

אנשים מדברים "כמה טוב ונפלא
איזה זוג מאושר"
עוד מעט ירדמו במיטת נשיקה
ולא יקומו מחר -
כן, הכר עוד רטוב ממשקה או דמעה
או מדבר מה אחר
ובחוץ עוד נדמה שהכל כשורה
או פחות או יותר -
יש על מה לדבר...

מילים: ברוך פרידלנד, לחן: ברוך פרידלנד