רחוק רחוק

עגלה מובילה,
את ליבנו אלייך,
בין עצי השיטה
ושדות של חיטה.
השירים עצובים,
בדרכים שעזבנו,
אך הלב עוד צעיר
ונותר בו השיר.

שנשוב עוד אלייך,
נערה שאהבנו,
כי אותך לא שכחנו,
אך בלב כה עצוב.

השלגים מקפיאים,
את הדם בשדותינו
והדרך לא תם,
עד לבית החם.
ערפילים נודדים
מליבך עד אלינו
והרוח צורב,
כמו קריאת העורב.

שנשוב עוד אלייך...

עוד אביב יתעורר
ותפרח ילדותנו
וימס אז הקור,
עם ליבך והאור.
החיטה עוד תצמח,
בשדות שזרענו,
אך חולפים הימים
ועודנו חולמים.

שנשוב עוד אלייך...

מילים: אלכסנדר צ'ורקין