שיר בנכר

כאיושה חרישית שברוח
נעזב מיותם צליל מיתר
מרחף כענן געגוע
עצובה היא שירת הניכר.

ואני רחוקה ומשולחת
עוד החורף צולף בפני
והכפור יעטוף כמטפחת
כצעיף שכיסה את עיני.

אור היום כבר גווע והשלג,
נאסף בשולי רעפים,
להקת עגורים שוב נודדת
ואני עזובת כיסופים.

ארוכים הם עיקבי המזחלת
ילווה ויישק מבטי
יעלה שם מעבר לתכלת,
זה עשן ארובת גג ביתי.

מילים: רמי קידר