אודות להקת פיקוד דיזינגוף
להקת פיקוד דיזינגוף הייתה להקת בידור שפעלה בין השנים 1969 – 1970. הלהקה שהורכבה מיוצאי הלהקות הצבאיות, הופיעה במתכונת דומה ללהקות אלה, הכוללת שירים ומערכונים. בין חבריה היו ששי קשת, צילה דגן, יהודה ברקן, שלומית נתיב, אריה מוסקונה, יוסף סוויה, שרה לפיד, רויטל שפנדלר ודני קוליש.
הלהקה הוקמה על ידי התיאטרון הצעיר, ביוזמתו של הבעלים והמנהל של התיאטרון, מנחם נוביק. נוביק פנה לדני ליטאי בבקשה שיביים את מופעי הלהקה וליאיר רוזנבלום, כדי שישמש כמנהלה המוזיקלי. נוביק הבין כי הצלחתם המוכחת של ליטאי ורוזנבלום בעבודתם עם הלהקות הצבאיות ובהפיכת שיריהן ללהיטים מצליחים, עשויה לפעול גם לטובת המופע החדש שיזם. לפיכך, בנה נוביק את דמות הלהקה החדשה כשיקוף אזרחי של להקה צבאית.
השירים והמערכונים עסקו בנושאי הכרך התל אביבי, כמו גם שמה של הלהקה המשלב את משקל שמות הלהקות הצבאיות (כגון להקת פיקוד מרכז) עם רחוב דיזנגוף שהיה בתקופה זו מוקד הבילויים המרכזי של תל אביב. בין כותבי השירים נמנים קובי אשרת, דן אלמגור, יורם טהרלב, יעקב רוטבליט ושלום חנוך. כמה משירי הלהקה הצליחו במצעדי הפזמונים, כמו העולם כולו נגדנו (מילים יורם טהרלב; לחן קובי אשרת) טרזן על העצים (מילים יעקב רוטבליט; לחן שלום חנוך) והבובות מחלונות הראווה (מילים דן אלמגור; לחן יאיר רוזנבלום). בין המערכונים הידועים היו שלום המורה לטבע והמערכון לופו שבוצע על ידי יהודה ברקן והיווה את הבסיס לסרט לופו בו השתתף מאוחר יותר.
הלהקה הופיעה בתוכנית אחת והוציאה שני תקליטים. היא זכתה להצלחה מסחרית גדולה, אך עד מהרה מיצה המופע את עצמו וחברי הלהקה החלו לחפש את עתידם בקריירות סולו ובהרכבים אחרים. לאחר פירוקה, נעשה ניסיון להקימה מחדש עם המעבד המוזיקלי דוד קריבושי, אך הניסיון נכשל.
